עידן קופלר

אלון מצוי – אלון מצוי הוא עץ החורש הנפוץ ביותר בארץ. שייך לקבוצה Coccifera בתת הסוג Sclerophyllodris, הוא משתייך לרצועה השנייה, של חורש ירוק עד, ומגיע בדרך כלל עד לגובה של כ- 100- 1,200 מ'. באדום , בחלק הדרומי של אזור תפוצתו, הוא יוצר חברת ספר ים תיכונית עד לגובה של 1700 מ'. הוא ממשיך במקביל למזרח הים התיכון ולאורך כל דרום תורכיה והאיים הסמוכים. תחום זה מאופיין בטמפרטורת ינואר הגבוהות מ-  0° בקירוב. מערבה משם, בכל צפון האזור הים התיכוני נפוץ המין Q. coccifera השייך לאותה קבוצה.  שני תתי הסוגים Sclerophyllodris  ו  Cerisמתאפיינים בהבשלת הפרי שנה וחצי לאחר ההאבקה, תכונה שאינה מתאימה לאזורים הנכנסים לקיפאון בחורף.

חברת הצמחים העיקרית שהוגדרה בשליטתו, היא חברת האלון המצוי והאלה הא"י. היא נמצאת בעיקר בשדרת ההר המרכזי על סלעים של אבן גיר ודולומיט או בחילופי קרטון ואבן גיר בגובה של החל מ- 300 מ' מעל פני הים. בגליל העליון שולט הטיפוס הממוזג במפנים צפוניים עד מערביים. במזרח הגליל הוגדר מופע יובשני יחסית עם אלה אטלנטית. בגליל התחתון ובהרי יהודה והשומרון הוגדר מופע יובשני יותר, שבו מרובים עוזרר קוצני ואשחר א"י. בהר מירון הוגדרה חברת פסיפס של אלון מצוי, אלון תולע וקטלב בתנאים משופרים במיוחד. בגליל המערבי ובכרמל הדרומי הוגדרה חברת אלון מצוי ובר זית בינוני יובשנית יחסית, ברום של 300-100 מ' מעל פני הים. חברות והרכבים נוספים הם יער פתוח שבחלקו נשלט על ידי בני שיח ועשבוניים על תצורת בר כוכבא מתקופת האיאוקן בגליל העליון המזרחי בתנאים יובשניים הנובעים ממערכת הקרקע-סלע; אלון מצוי וסירה קוצנית על קרטון של חבורת הר הצופים בגליל; אלון מצוי עם מלווים מעטים על בזלת בהר אודם בגובה 500-1,000 מ'. מבין אוכלוסיות האלון המצוי האוכלוסיות שהמגוון הגנטי בהן הוא הגבוה ביותר הן יער אודם, רמת הנדיב, דיר רזאק וצפרירים. האוכלוסייה שהמגוון הגנטי בה הוא הנמוך ביותר היא יער אום–ריחן.