טקס ייסוד העמותה נערך בגן הנדיב ביום ג', 2.4.2019

פתח את הכנס, הוגו יאן טרגו, מנכ"ל הגן.

השתתפו בהרצאות, ד"ר עוזי פז, עזרא ברנע, ד"ר עמרי בונה וד"ר יעל נבון.

ברכה מיוחדת לכנס, שלח אריאל הירשפלד

אלונים

אריאל הירשפלד

כמו העוגב בין כלי הנגינה – כך האלון בין עצי הארץ; הוא הנשגב ביניהם, ענק ועתיק, זוכר זמנים שנמחקו זה מכבר, מחבר את הקדמוניות אלינו, אל ימינו ואל חיינו. האלונים של פרדס-חנה, שרבים מהם אני מכיר אישית, ובתוך חללו של אחד מהם הייתי מתחבא בילדותי, שמעו פטפוטי צלבנים בצִלם, ראו שיירות של ממלוכים מתנהלות ביניהם, הסתירו שודדים מכל עם וצבע. הם ראו מקרוב את חבריהם לחורש נכרתים בידי עובדי הרכבת העות'מנית והם עדים כבירים של אפשרות קיומו של יער מקומי – יער הנושם מקצבים אחרים מאלו של יערות הקרן הקיימת.

אלוני הארץ הזאת, בראשם – האלון המכונה "אלון התבור", הם מן החסונים בין העצים. והם הפכו, בלשון העברית ובתרבותה לסמל של עוצמה. הנביא מביאו כמשל לחוזק, והוא מקבילו של הארז הלבנוני: "… אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ  וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים" (עמוס, ב', ט'). הסמליות הזו התגלגלה מדברי עמוס אל המסורת העברית בכל הדורות ועד הספרות המודרנית. ממנה רוקם ביאליק את התיאור הנפלא שבפתיחתו הנודעת של "הברכה":

אֲנִי יוֹדֵעַ יַעַר, וּבַיַּעַר

אֲנִי יוֹדֵעַ בְּרֵכָה צְנוּעָה אַחַת:

בַּעֲבִי הַחֹרֶשׁ, פְּרוּשָׁה מִן הָעוֹלָם,

בְּצֵל שֶׁל-אַלּוֹן רָם, בְּרוּךְ אוֹר וְלִמּוּד סַעַר,

לְבַדָּה תַּחֲלֹם לָהּ חֲלוֹם עוֹלָם הָפוּךְ

וְתַדְגֶּה לָהּ בַּחֲשָׁאִי אֶת-דְּגֵי זְהָבָהּ –

וְאֵין יוֹדֵעַ מַה-בִּלְבָבָהּ.

היום, כשאיתני הטבע עומדים בפני סכנת האדם, גם איתני העצים זקוקים להגנה מפני האדם. ולא רק להגנה הם זקוקים, אלא לטיפוח אינטנסיבי.

ייסודה של עמותת האלונים הוא מעשה נחוץ ונכון וחכם. איך לא חשבו על זה קודם!?

אינני יכול לצערי להיות כאן כרגע, אבל אהיה גאה להיות שותף במעשה החכם הזה.

סרטונים מטקס ההכרזה

הקדמה