למעלה מארבעה עשורים הקדיש עמרי בונה (69) לקרן קימת לישראל. הוא התחיל כסוקר יערות, המשיך כיערן בגוש הכרמל, וטיפס עד לתפקיד מנהל מרחב הצפון, ואף שימש כמדען הראשי של הארגון והיה מעורב בעיצוב מדיניות הייעור לאורך שנים. במקביל לעבודתו, השלים דוקטורט בתחום היערנות, עם מחקר שהתמקד בתופעת "עקת דילול" והשפעתה על עצי האורן. בשנת 2005 אף נשלח לשנת לימודים במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד, במסגרת שיתוף פעולה עם שירות היערות האמריקאי.

את המסע הזה ליוותה תמיד אהבה אחת גדולה – עצי האלון. עבור עמרי בונה, עץ האלון הוא הרבה יותר מצמח מקומי. הוא סמל, שליחות, ולמעשה – חוט השני שעובר לאורכה של הקריירה המרשימה בקק"ל. "עוד בימים שבהם היה נהוג לנטוע בעיקר מחטניים", הוא מספר, "מצאתי את עצמי מחפש אלונים בירכתיים של המשתלות, מנסה לשלב אותם בשטחי הנטיעה". זו הייתה תחילתה

עמרי עם צוות יערנים של הקק"ל

של אהבה ארוכת שנים לעצים האציליים של החורש הים-תיכוני.

כמדען, כיערן וכאיש שטח, בונה לא הסתפק בתיאוריה. הוא קידם בפועל גידול איכותי של שתילי אלון, פיתח שיטות נטיעה, והכניס לשימושכלים טכנולוגיים מתקדמים כמו צינורות פוליאתילן ליצירת תנאי מיקרו-חממה, שמאפשרות לאלון, האיטי מטבעו, לגדול בקצב מהיר יותר, והגנות פרטניות לשתילים מפני רעיית עדרי בקר – פתרונות שהפכו עם השנים לסטנדרט מקצועי בשטח.

כאיש ניהול בכיר, הוביל עמרי פרויקטים שאפתניים של הצלת עצי אלון עתיקים באמצעות העתקתם מאזורי פיתוח ונטיעתם מחדש. "כך, למשל, בצומת המוביל, כשהיה צורך לפתח את התשתיות התחבורתית, נדרשנו להעתיק מאות עצי אלון. בפרויקט זה העברנו מעל 1,000 עצים, ויצרנו יער חדש יש מאין – פתרון שגם הציל את העצים וגם אפשר המשך הרעייה המקומית. היום, 20 שנה אחרי, כבר רואים נביטות של אלונים צעירים מתחת לעצים שהועתקו. זה הסימן הטוב ביותר לכך שהפרויקט היה בר-קיימא."

העמותה שקמה מתוך תשוקה

העשייה של בונה בתחום היערנות לא הסתיימה עם היציאה לגמלאות בינואר 2023. להפך, היא רק קיבלה תפנית אזרחית. כיום הוא עומד בראש עמותת "אלוני ישראל" גוף התנדבותי שפועל לשימור, טיפוח והרחבת נוכחות האלונים במרחב הציבורי. אם שואלים אותו – זו לא רק עבודה, זו ייעוד. "כל הקריירה שלי הובילה אותי לשם," הוא אומר בכנות.

עמותת אלוני ארץ ישראל הוקמה ב-2019 כיוזמה של שמונה פעילים, במטרה להשיב את חורש האלונים הטבעי לשיאו ולקדם את מעמדו של האלון בארץ ישראל.

פעילותה המרכזית של העמותה כוללת מיפוי מקיף של עצי אלון עתיקים וגדולים במיוחד בישראל, שמאפשר תיעוד מדויק של כל עץ ובניית כלי ניתוח סטטיסטיים ויישומי מחשוב לזיהוי ושימור. בנוסף, העמותה מובילה יוזמות חינוכיות וקהילתיות, כגון הדרכות וכנסים שנתיים (הכנס האחרון התקיים ברמת הנדיב ב 3/7/25 ושמחתי לראות בו לא מעט גמלאי ועובדי קק״ל). הפעילות מבוססת על התנדבות ונתמכת במימון תרומות, תוך יצירת שותפויות עם גופים סביבתיים וקהילתיים, מערכת החינוך ותנועות נוער.

"אנחנו מקימים קבוצות של 'משוגעים לדבר' – מתנדבים מכל הארץ ששותלים אלונים ויוצרים חורשות חדשות. יש כבר כ-10 קבוצות פעילות, ואנחנו פועלים להרחיב את זה כל הזמן. אנחנו רוצים לראות את האלונים חוזרים ביתר שאת אל הנוף הציבורי, לא רק ביערות – אלא גם בגנים, חורשות, שדרות ובשטחים הפתוחים שסביב היישובים", מספר עמרי.

המודל הבולט ביותר הוא ב"פארק השרון", דרומית ליער חדרה, שם נטעו מתנדבים מאות רבות של עצי אלון במהלך העשור האחרון, תוך שיקום שטח שעד לא מזמן היה כמעט שומם ובוצעה בו כרייה של חול.

למה צריך עמותה כשיש את קק"ל?

"שאלה מצוינת! לגופים ממלכתיים יש מגבלות – תקציב, כוח אדם, סמכויות. עמותות משלימות את הפעולה ומאפשרות לאזרחים לפעול מתוך יוזמה. התפקיד החשוב שיש לחברה האזרחית נכון במגוון תחומים כמו תרבות, חינוך ורווחה, וכמובן גם בנושאי איכות הסביבה, שימור עצים וייעור. אנחנו לא באים במקום, אלא כתוספת כוח המחזקת את העשייה בתחום."

מה עם גמלאי קק"ל? יש להם מקום בעמותה?

"בוודאי. חלקם כבר הצטרפו ומובילים את העשייה ביישובים שלהם. הם מטפחים חורשות, שותלים עצים, ומנגישים ידע מקצועי. זו דרך להמשיך לפעול בנושאים שקרובים ללב גם אחרי הפרישה. אני מקווה שהכתבה הזו תעודד עוד גמלאים להצטרף."

האלון, מבחינת עמרי, הוא לא רק עץ – אלא גשר בין האדם לנוף, בין דור ותיק לדור צעיר, ובין המוסדות הציבוריים ליוזמות מקומיות. וכמו עץ האלון – גם הוא עצמו לא ממהר להיעלם אחרי הפרישה. השילוב בין אהבת טבע, ידע מקצועי ותחושת שליחות מלווה אותו גם בגמלאות. "יש גמלאים שקמים בבוקר והולכים בצהריים לשלפשטונדה. אני לא ביניהם. אני ממשיך לייעץ בפרויקטים של ייעור, משתתף ביוזמות חדשניות כמו זיהוי מוקדם של שריפות מהחלל, וכמובן – מוביל את עמותת אלוני ישראל. אני גם שותף בניהול האוסף האומנותי של אבי, הצייר שמואל בונה באמצעות עמותה בשם 'שביל' שהקמנו".

לסיום, גלה לנו מהו עץ האלון האהוב עליך בארץ.

"במסגרת הפעילות בעמותה מיפיתי מעל 100 אלונים מתוך 3,000 העצים שמופיעים באפליקציה שלנו. כל פעם שאני פוגש אלון עתיק, אני חושב שזה העץ הכי יפה שראיתי. לפעמים זה דווקא עץ לא גדול במיוחד, עם גזע בצורת בקבוק – סימן שנכרת בעבר וצמח מחדש. העקשנות הזאת, ההתחדשות, זה מה שמרגש אותי."

גמלאים שרוצים להצטרף לעמותת אלוני ישראל מוזמנים להתקשר לעמרי בונה: 050-5204219.

אתר העמותה: https://baloot.org.il